אסטרטה — דמות פוריות כנענית

אסטרטה — שמה הכנעני המקורי הוא ״עשתרת״, ובמקרא היא נכתבת ״עשתורת״ — הייתה אלת האהבה, הפוריות, היופי והמלחמה של עמי כנען וצור. היא המקבילה הצפון-מערב סמית של אינאנה השומרית ושל אישתר הבבלית. בעולם היווני המאוחר היא תזוהה עם אפרודיטי. בעולם הרומאי — עם ונוס.

מה שמייחד את אסטרטה בהקשר הישראלי הוא שהיא לא הייתה ״האחר״. היא הייתה בבית. במאות חפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל — מתל דן בצפון עד באר-שבע בדרום — נמצאו אלפי פסלוני אסטרטה כאלה. הם פסלוני חימר קטנים, בערך 15 ס״מ, שהציגו אישה עירומה עם שדיים בולטים והידיים תחתיהם.

הם לא נמצאו רק במקדשים. הם נמצאו בכל בית. בארמונות ובבקתות. במטבחים, בחדרי שינה, בקירות-כיור. אישה כנענית או עברית של תקופת המקרא חיה בבית עם אסטרטה. כל יום. כשהיא בישלה, היא ראתה את אסטרטה. כשהיא ילדה, היא דיברה איתה.

זה ההקשר של הקרב הנבואי המתמשך נגדה — ירמיהו, הושע, ישעיהו. הם דיברו לאוכלוסייה שבכל בית בה הייתה דמות של אלה. המאבק על המונותיאיזם היה מאבק על הסילוק של אסטרטה. ולמרות שזה הצליח בסופו של דבר — היא נשארה בחפירות הארכיאולוגיות, מעידה על מה שהיה.

הפסלון הזה, מאוסף מוזיאון דגון בחיפה, הוא אחד מאלפים. כל אחד הוא עדות שאמנם — היה בעבר רובד של חיים יהודיים-כנעניים שכלל אלה של אהבה. הוא לא הומצא כדי לשרת תיאוריה דתית. הוא היה שם, בכל בית, לפני שהיה שם.