סנשואל — עונג חושני לאינטלקטואלים · כתב עת לארוטיקה אינטלקטואלית בעברית

שיר השירים

שמונה פרקים של עברית בת שלושת אלפים שנה שמדברת על שני גופים, שדה, צמא ובקשה. הטקסט המלא, הפסוקים החזקים מודגשים, הסיפורים סביבם רצים ברקע. הפיסה הזו היא לא משהו לקרוא — היא משהו להישאר בתוכו.

אצבעות שאינן יודעות להפסיק

איטליה, סוף המאה ה-13. דנטה כותב את האינפרנו. ובאותם רחובות, יהודי בשם עמנואל הרומי כותב משהו אחר — עברית חיונית, שובבה, שמסוגלת לדבר על תשוקה כמו שיר השירים, אבל בלי האלגוריה. בלי הכיסוי. הקאנון הרבני העדיף לטמון אותו באוצרות. מובן לגמרי למה.

סאפפו — נראה לי שווה לאלים

סאפפו רואה את הנערה שהיא חושקת בה מדברת עם גבר אחר. וגופה שלה — לא מסוגל. השיר תיאור קליני של עוררות שבוערת דרך קנאה: הלשון נשברת, אש זורמת מתחת לעור, האוזניים מהמהמות. שלוש-עשרה שורות. כל מה שיש להגיד.

קאטולוס — נחיה, לסביה שלי, ונאהב

הזקנים מנכים. הזמן הולך. אז: בואי נחיה, נאהב, ונרשה לעצמנו אלף נשיקות. ועוד מאה. ועוד אלף. הקצב המתמטי בעצמו מהפנט — קאטולוס משתמש במנייה כשפת חיזור.

דלת פתוחה

אינאנה ודומוזי — שירת הכלולות הקדושה

לפני ארבעת אלפים שנה, בעיר אוּר שבדרום עיראק של היום, חרתו על לוח חרס את שיר האהבה הוותיק ביותר שנמצא אי-פעם. בקולה של אינאנה — אלת האהבה, המלחמה והפוריות — אל דומוזי, הרועה שנבחר להיות בן-זוגה בטקס הנישואין הקדושים.