דלת פתוחה

שיר על שיחת טלפון אחת ומה שלא נאמר בה. כל המהלך הוא תורה שלמה של קריאת מצב — שניהם יודעים, שניהם מסתירים שהם יודעים, ושניהם בוחרים בכל זאת לעבור דרך הצורה.

הִתְקַשַּׁרְתָּ לִשְׁאוֹל אִם אֲנִי בַּבַּיִת.

יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי בַּבַּיִת.

לֹא הָיִיתָ יוֹצֵא

אִם לֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ.

אָמַרְתִּי ״כֵּן.״

אָמַרְתָּ ״אֲנִי קוֹפֵץ.״

וַאֲנִי קַמְתִּי

וְשָׁטַפְתִּי כֵּלִים

וּפָתַחְתִּי חַלּוֹן

וְהֵרַחְתִּי אֶת עַצְמִי

כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁאֲנִי

מַסְכִּימָה

עִם הָרֵיחַ

שֶׁתִּפְגֹּשׁ.

אַחֲרֵי דַּקָּה

הִתְקַשַּׁרְתָּ שׁוּב.

״אֲנִי בַּכְּנִיסָה.״

אָמַרְתִּי ״אֲנִי יוֹדַעַת.״

שָׁמַעְתָּ אוֹתִי?

הָיִיתָ בַּכְּנִיסָה

לִפְנֵי שֶׁהִתְקַשַּׁרְתָּ.

הָיִיתָ בַּכְּנִיסָה

מֵאָז שֶׁיָּצָאתָ מֵהַבַּיִת.

הָיִיתָ בַּכְּנִיסָה

מֵאָז שֶׁטָּרַחְתָּ לִשְׁאוֹל אִם אֲנִי בַּבַּיִת

אַף שֶׁאַתָּה כְּבָר הָיִיתָ

בַּדֶּרֶךְ.

אָמַרְתִּי

״דֶּלֶת פְּתוּחָה.״

וְאָז סָגַרְתִּי אֶת הַבֶּרֶז

וְאֶת הַחַלּוֹן

וְאֶת הַשְּׁאֵלָה

שֶׁאֶת הַתְּשׁוּבָה לָהּ

שְׁנֵינוּ יָדַעְנוּ

מֵהַבֹּקֶר.