מחול החיים

אדוורד מונק צייר את ״מחול החיים״ ב-1899-1900, בעיצומה של תקופה כואבת בחייו. הוא יצא ויצא מקשרים סוערים, איבד אישה אחת, פגש אישה אחרת, ולא מצא נחת. הציור הוא חלק מסדרה שהוא קרא "פריס לחיים" — אסופה של 22 ציורים שיחד מספרים את כל מה שהוא ידע על אהבה, מוות, וכאב.

בלב הציור, זוג רוקד. בצד שמאל, בחורה צעירה בלבן, מחייכת חיוך תמים, מחפשת בן זוג. בצד ימין, אישה אחרת בשחור — אבלה, נסערת, ראתה. ואלה לא דמויות שונות — הן אותה האישה, בשלושה רגעים בחיים. ובמרכז, הזוג שעדיין רוקד — הרגע הקצר שבו הכל קורה.

זה בדיוק תיאור ויזואלי של אקופלוקס. זהות מינית שזורמת. היום אסקסואל. מחר דמיסקסואל. שבוע הבא בוערת מתשוקה. מונק לא ידע את המילים, אבל הוא ידע את הריאליה. הוא חי בה. הוא צייר אותה.

הציור התקבל בקריצה רעה בנורווגיה הנוצרית של 1900 — הוא נחשב למחפיר. אבל מונק לא נסוג. הוא הוסיף לסדרה שלו עוד ועוד ציורים. ואחרי מותו, ב-1944, האוסף השלם נמסר לעיר אוסלו. עד היום, ב-Munch Museum החדש שנפתח ב-2021, "מחול החיים" הוא הציור המרכזי באולם הענק.

מי שמסתכל בציור הזה ומזהה את עצמו — לא רק באישה אחת אלא בשלושתן, בכל אחת ברגע אחר — הוא אקופלוקס. הוא יודע מה זה לרצות הכל ולא לרצות כלום באותו שבוע. מונק לקח את הבושה מזה והפך את זה לאמנות.