האסטרונום

יוהנס ורמיר היה צייר הולנדי שכל יצירתו הידועה מסתכמת ב-34 ציורים. הוא חי 43 שנים, מת בעוני, וטרם זכה להכרה בחייו. כיום הוא נחשב לאחד מארבעת המאסטרים של תור הזהב ההולנדי, יחד עם רמברנדט, פרנס הלס, וירון.

״האסטרונום״ צויר ב-1668. אדם צעיר יושב ליד שולחן בחדר חצי-מואר. אור משם בלתי-נראה נופל על הגלובוס השמיימי, על דפי הספר הפתוח, על מצחו. ידו השמאלית מחזיקה ספר. ידו הימנית — וזה הרגע — נוגעת בגלובוס. לא מסתכל. נוגע.

ורמיר תפס משהו שמעטים תפסו: ההזיה הארוטית של מחשבה. הרגע שבו אדם נוגע באובייקט של הידע שלו, וההיכרות הופכת לחושנית. הגלובוס הוא לא רק חפץ — הוא דרך לעולמות אחרים. היד שנוגעת בו לא רק חוקרת — היא אוהבת.

זהו הסקס של סאפיוסקסואלים. לא הגוף בקרבה, אלא המחשבה במגע. ורמיר ידע. הוא צייר אדם שמחזיק את היקום בידו, ואוהב אותו. אישה שתסתכל על הציור הזה ותרגיש שהיא רוצה את האסטרונום — היא לא מבולבלת. היא פשוט סאפיוסקסואלית. כל הציור הוא הזמנה.