פִילִיָה

הפיליה היא אהבת השוויון. שני אנשים שמרגישים בנוח אחד עם השני, שמדברים בלי לסנן, שיכולים לשבת בשתיקה ארוכה ולא להרגיש מתח. זה הקטן ביותר וגם הכי גדול. אריסטו ראה בה את צורת האהבה הגבוהה ביותר — לא הארוס, לא האגאפה — כי היא דורשת מהשניים שניהם לעמוד על אותה רמה.

בזוגיות, הפיליה היא הבסיס שמרגעים האחרים נשענים עליו. ארוס מתמסם והפיליה מחזיקה. אגאפה דועכת לרגע — והפיליה מחזיקה. שני בני זוג שאינם חברים זה מנגד זה — לא ישרדו את ארבעים השנה. שני חברים שהפכו לזוג — ישרדו כל דבר.

הפיליה דורשת מה שכל מערכת יחסים בריאה דורשת אבל פחות מדברים עליו: זמן ביחד שאינו תלוי במטרה. שיחות שאינן על הילדים, על הוצאות, על תכנון. סתם דברים. ראיית סרט. הליכה. הקריקטורה של זוג שלא יודע על מה לדבר במסעדה היא תמונה של זוגיות שבה הפיליה התפוגגה.