אַגָפֶּה

בעוד הארוס מבקש (חוסר→ההושטה), האגאפה נותנת. היא לא מותנית בקבלה חזרה. היא לא מודדת. היא מסתכלת באחר/ת ואומרת — "אני שמח/ה שאתה קיים, ואני נותן/ת לך כי אני יכול/ה". זוהי האהבה של מי שמלא, לא של מי שחסר.

האגאפה היא לא הניגוד של הארוס — היא משלימתו. בני זוג בריאים לטווח ארוך עוברים מארוס לאגאפה ובחזרה. הארוס מספק את החיבור הגופני, הראיה זה את זה. האגאפה מספקת את הקרקע — את הידיעה שגם בלי ארוס, האהבה תישאר.

הבעיה של זוגות רבים היא שהם מצפים מבן/ת הזוג רק לארוס — תשוקה, חסר, רעב. כשזה דועך, הם נוטשים. אגאפה מבקשת אחרת: אני נותן/ת לך כי אני בחרתי בך. כי אני שמח/ה שאתה קיים. כי הקיום שלך מיטיב עם העולם.